מזונות ילדים 

מזונות ילדים

בכל הקשור למזונותיהם של קטינים, המגמה קובעת כי, האב חייב במזונות ילדיו (בהתאם לדין האישי). פרמטר נוסף אותו יש לקחת בחשבון בקביעת גובה מזונות הילדים הקטינים הנו הגיל שלהם. שכן, ישנם (על פי דין) צרכים הנחשבים לצרכים הכרחיים אשר בהם למעשה חב האב לבדו, ומעבר לאותם צרכים הכרחיים, ניתן לחייב את שני ההורים, מדיני צדקה, והכל בהתאם ליכולתם היחסית.

חשוב לציין לעניין חובתו של האב לזון את ילדיו כי, חובתו במזונותיהם של ילדיו הקטינים עד גיל 15 הנה חובה אבסולוטית ובלעדית (לעניין זה ראה למשל: ע"א 1375/93 אביטבטל נ' אביטבול, פ"ד נ(1) 215, 219).

בבואם של בתי המשפט לענייני משפחה לקבוע את גובה המזונות בהם יחויב האב, הרי שיכולתו של האב, למעשה, עשויה להימדד גם על-פי מקורות אחרים, כגון רכוש קיים ורכוש שצבר, ולא רק מהכנסותיו מעבודתו.  (לעניין זה ראה למשל:  תמ"ש (תל-אביב) 86791/97, נ' י. ו-2 אח' נ' נ' א., תק-מש 2003(2), 182, עמ' 183).

יתרה מזו, בבואם של בתי המשפט לענייני משפחה לקבוע את גובה המזונות בהם יחויב האב, יתחשב הוא בפוטנציאל ההשתכרות שלו. שכן, "הלכה פסוקה היא כי בחישוב הכנסות האב, לצורך חיובו מדיני צדקה, יש לחשב לא רק את הכנסתו, אלא אף רכוש ונכסים שונים, ואף פוטנציאל השתכרות".

(לעניין זה ראה למשל : ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פד"י מ(1), 147, 153).

גם במקרה בו, האב הנו מובטל, פוטנציאל ההשתכרות שלו טרם היותו מובטל, הוא שצריך להנחות את בתי המשפט לענייני משפחה, בקביעת המזונות. שכן, אבטלה זהו מצב זמני ועל האב להתגבר על כך. היינו, בעיני בתי המשפט לענייני משפחה, אבטלה היא אומנם צד אחד, אך צורכיהם של קטינים מהווים את הצד האחר והדומיננטי יותר (לעניין זה ראה למשל: ע"א 5577/93 פישטון נ' פישטון, תק-על 405 (2) 96).

עוד לעניין פוטנציאל ההשתכרות של האב חשוב לציין כי, בבואם של בתי המשפט לענייני משפחה לבחון את גובה ההשתכרות שלו בטרם פסיקת גובה המזונות, לרב, ניכויי הרשות בתלוש משכורתו של האב לא יבואו בחשבון. כלומר, גובה המשכורת יקבע, בד"כ, ללא ניכויי הרשות (כדוגמת הלוואות ו/או תוכניות חיסכון), אלא הניכויים שיבואו בחשבון הנם רק ניכויי החובה (כדוגמת מס הכנסה וביטוח לאומי).

מגמת הפסיקה היא, לפסוק סכום של כ-1,150 ש"ח לחודש בגין מזונותיו של קטין. בעוד הרציונאל שעומד מאחורי קביעה זו, הוא כי סכום זה אינו דורש, לרוב, הוכחה כלשהי, ומשקף הוא שיעור מינימאלי של דמי-מזונות לקיום יומו של קטין. זאת כמובן, מבלי לכלול בסכום זה את רכיב המדור, שגם בו חייב האב, כחלק בלתי-נפרד מדמי המזונות (לעניין זה ראה למשל :  בר"ע (תל-אביב-יפו) 1895/02 - ב' י' נ' ב' נ' באמצעות אמו, תק-מח 2003 (1), 23019 , 23021).

לעניין רכיב המדור יצוין כי, חובת אב במדורם של ילדיו כוללת גם את חיובו בהבטחת קורת גג לילדיו הקטינים, כלומר, תשלום חלק משכר הדירה (או תשלום המשכנתא) והוצאות החזקתה וגם את חיובו במדור שקט ושלו, כאשר בעבור ילד אחד גובה הוצאות המדור הנו כ-30% ובעבור שני ילדים ומעלה גובה הוצאות המדור הנו כ-40% (לעניין זה ראה למשל: ע"א 52/87 הראל נ. הראל, פ"ד מג(4) 201, עמ' 205).

***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.